פורינג

פורינג נולד מתוך ויתור על שליטה. במקום להוביל את המכחול, נתתי לצבע לזרום ולמצוא את דרכו לבד. כל יצירה יוצאת אחרת, ואי אפשר לחזור על אותה תנועה פעמיים, כי הזרימה היא הרגע, והרגע לא חוזר.

הזרימה. אותו רגע שבו החומר עדיין חי, נע, טרם התייצב, כשהצבע נוזל ומחפש את דרכו, ואני רק מטה את המשטח ומשחררת. חשבתי על מה שקורה כשמרימים ידיים ונותנים לו להיות.

בצבעי אקריל. צבעית נוזלית נשפכת על המשטח ומוזזת בהטיית הקנבס, ללא מכחול. השכבות מתערבבות ונעצרות ברגע שהן מתייבשות, והרגע הזה הוא היצירה.

שחרור. אי־ודאות שהופכת ליופי. אני מזמינה את המביט לא לחפש צורה, אלא לנשום עם הזרימה.