חסידים רוקדים, אקוורל סגול

אותו ריקוד, בקול אחר, שקט יותר, פנימי יותר. הסגול הוא צבע של לילה ושל סוד, של אותה שמחה שמתרחשת בחדר הפנימי, שלא רואים אותה מבחוץ. כאן השמחה היא לחישה.

אותם חסידים, אבל ברגע שבו הריקוד נעשה תפילה שקטה. חשבתי על הסגול כצבע של סוד, השמחה ששמורה למי שמכיר אותה מבפנים.

אקוורל על נייר. המים מובילים את הצבע, והסגול נשפך לתוך תנועת הריקוד ונעצר כשהנייר סופג אותו.

שמחה פנימית. שמחה שלא רואים, אבל היא שם, עמוקה, סגולה, שלמה.